לאמא ואבא 30/7/2005
אילן הקדיש את הקטע הנ"ל להוריו ,שלשה ימים לפני האסון , לחגיגת 50 שנות נישואיהם,אך לבסוף המסיבה בוטלה.
לאמא ואבא : לרגל חתונת הזהב
היום, לפני 50 שנים בקיץ חמישים וחמש,
נישאו אבא ואמא באוגוסט חם כמו אש.
הם הכירו בזיכרון יעקוב של שנות החמישים
היא עולה חדשה מהונגריה, והוא בן למשפחת מייסדים.
אבא אך סיים את שרותו בצבא , וכבר חטף
את אמא אל מתחת לחופה.
הם רצו להתחתן כשהיו רק ילדים ,
אך בכל זאת נישאו אחרי שהחזירו את המדים.
הם קבעו את ביתם ברחוב המייסדים ,
ליד סבא וסבתא היחידים והמיוחדים.
בשנות -60 לא היו כרישי נדל"ן ,לא גבעת עדן
או חוות הברון.
זה היה אבא שבנה חצי זיכרון .
קם בבוקר עם פטיש ומסמרים ,
ואמא בבית מגדלת את הילדים.
נותנת את כל הלב והנשמה
ואבא חוזר עם שקיעת החמה.
עולה על פיגומים ומערים לבנים
בונה בית עגול ובתים לגרמנים.
אחרי שגדלנו, ירון אילן ויצחק.
אמא יצאה ללמוד ,ואף אחד לא צחק.
היא הפכה לעובדת סוציאלית עם הרבה אהבה ,
והמון זיכרונים חייבים לה תודה.
ואם נביט באלבום התמונות ,אבא טס לאפריקה
וראה שם שחורות .
אבל מיהר לטוס הביתה את אמא לראות.
ובזיכרון הכל מתנהל כלפנים ,
אמא עובדת,
ונותנת את הלב לפונים.
אבא עובד בתנובה
ומשקיע שם שנים, מפסל בברזל ,פסלים בהמונים
וכך מסתיימות להן גם שנות השמונים.
שנות התשעים חולפות, והאלפיים בפתח ,
זה הזמן לצאת לגמלאות ולהשתחרר מהמתח.
ועכשיו,ביחד אתם סוגרים חמישים
זוג למופת ,עם המון חברים ושמונה נכדים.
יכולים לרוות נחת ,שאילו החיים.
ומי ייתן שגם אחרי חמישים שנה
תחיו כך יחדיו ומעליכם השכינה. |